מבריטניה ועד רומניה, הנתונים חושפים כי השנאה הישנה מעולם לא עזבה. הניסיון לקשור את התופעה רק להגירה או לסכסוך במזרח התיכון מתעלם מדעות קדומות בנות מאות שנים - ששוב דורשות מיהודים לשלם מחיר על עצם קיומם
חודש האזרח הוותיק הוא הזדמנות לשנות תפיסה - מטיפול פסיבי בצרכים, למתן מקום אמיתי בעשייה, בקהילה ובחיים עצמם גם בגיל 80 ו-90
מימין ומשמאל משתמשים בנתוני דמוגרפיה מנופחים לצרכיהם הפוליטיים, אך כשמנכים את בעלי מעמד התושב ואת בני העדות הלא־מוסלמיות, מתגלה תמונת מצב שונה לחלוטין. ניתוח מספרי לקראת המאבק הבא בירושלים
להבדיל מקולות מישראל שביקשו להתנער, אמירה נחרצת מצד קהילות התפוצות נגד האלימות ביהודה ושומרון אינה ביטוי לריחוק - אלא הוכחה לדאגה כנה לדמותה המוסרית, לתדמיתה הבינלאומית ולעתידה
בזמן שהפוליטיקאים ובני משפחותיהם עושים הכול כדי לשדר עסקים כרגיל, יש דבר אחד שקצת יותר קשה לשלוט בו: שפת הגוף. סרטון של שרה נתניהו מאחורי הקלעים חושף רגעים שלא בטוח שהייתה רוצה שתראו, ולפי ניתוח שפת הגוף שלה, התנועות הקטנות מספרות סיפור אחר לגמרי
נתניהו מזהיר מסנקציות על ישראל ומציג בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים כדרך להתמודד איתן. אלא שבמקום למנוע בידוד כלכלי, הוא כבר מכין את הציבור לאפשרות שנצטרך ללמוד לחיות איתו
דווקא ביום שאחרי טקסי הזיכרון, ראוי להזכיר שהאיום הקיומי הגדול ביותר על ישראל אינו נמצא מאחורי הגבול, אלא בגבול הפנימי שמפלג אותנו ומשרת רק פוליטיקאים תאבי שלטון וממון
זכיתי להכיר מקרוב את החלוצים החדשים-ישנים, שהפכו להיות התקווה הגדולה שעוד יהיה פה טוב. למענם ראוי שתקום ועדת חקירה, הגם שמסקנותיה לא ימנעו את האסון הבא
יש שני מקומות שבהם חוגגים תבוסות של צה"ל, אבל בעוד אחד מהם הפך לעיי חורבות, האחר נהנה משותפות בכירה בהנהגת ישראל, שלא לדבר על התקציב שלה
מינויים פוליטיים, זלזול בדרגי המקצוע ופופוליזם היו מאז ומעולם סימני ההיכר של מירי רגב. למרבה המזל הפיכת האימה על הכבישים לאימה בשחקים, לא גבתה הפעם מחיר דמים
עוד לפני שהתבררו הפרטים הראשונים ובעוד הנוסעים הנסערים ממתינים על אדמת סעודיה, החל הניסיון המכוער לגזול מאיתנו אפילו את האושר הטהור, זה שאין לו מחנה פוליטי
ארבעה שבועות לפני הבחירות, דבר אחד בטוח: גם אחריהן יצטרכו אזרחי ישראל להתאזר בסבלנות כדי להבין מי, אם בכלל, יחליף את נתניהו - ולא תאמינו למי יש את הסיכוי הטוב ביותר
החרם ההולנדי הוא אבן הדומינו הראשונה בהתמוטטות הלגיטימציה העולמית לישראל. במקום להילחם על מעמדנו, אנחנו מקשקשים על אנטישמיות והופכים את המתפרעים מהשומרון לשגרירים
אין דבר שישראל זקוקה לו יותר משיפור יחסיה עם העולם, רק שבמקום לשמוע לאזהרות, ראש הממשלה מוליך אותנו ל-7 באוקטובר מדיני - למרות שהנאום הערב יגרום לתחושה טובה בקרב הישראלים
הקמפיין שתובע את תיק הביטחון לכהניסט המוצהר ואת תיק המשפטים למפיצת תיאוריית הבגידה, יעזור אולי ל"עוצמה יהודית", אבל מבחינת "בלוק נתניהו" מדובר בגול עצמי
הקמפיין החדש של בני גנץ, ממש כמו ההתעקשות שלו להתמודד, הוא אווילי. אלא שמי שנהנה לחבוט בו, צריך לזכור שלא ה"ביביסטים" הם שכמעט הפכו אותו לראש ממשלת ישראל
יותר משנתיים וחצי שהיימנוט נעדרת, ומשפחתה מבקשת רק מקום שממנו תוכל לזעוק להשבתה לסדר היום. מאז מאי היא מנסה לקבל אישור למאהל מחאה בירושלים - אך שוב ושוב נענית בשלילה: "תדמיינו רגע אם זאת הייתה הבת שלכם"
אחרי שנים שסעודיה ניסתה לרצות גורמים תוקפניים באזור, היא נותרה לבדה בהתמודדות מול החות'ים. הגיע הזמן שארה"ב תוביל יחד עם מדינות אירופה, הודו ומדינות ערב מערכה טוטלית נגד האוייב מתימן, ולא תסתפק בתקיפות ספורדיות
ראש הממשלה ימריא לניו יורק, החזית שבה מתחולל קרב הבלימה החשוב בתולדותיה של מדינת ישראל. גם אם העמדות כלפינו נגועות בצביעות, אי אפשר להזניח את המלחמה הזאת, אחרת נגלה שבעודנו עסוקים בניסיונות לבלום את האיראנים, הפסדנו לקטארים
הבחירות לכנסת ה-26 מתקרבות, ובדומה למערכות בחירות קודמות, מה שילווה אותנו הוא מחנה נתניהו אל מול מחנה "אנטי-ביבי". עבור האחרונים, הכינוי "ביביסט" הפך קללה, אך הוא גם סממן לנאמנות של מחנה הימין, לו היו עד כה רק ארבעה מנהיגים לאורך ההיסטוריה
המודל המשפטי שעוצב בעשורים האחרונים הגיע לנקודת מבחן; יש להשלים את המהלך החוקתי באמצעות חוק יסוד: החקיקה והקמת בית משפט חוקתי ששופטיו נבחרים על ידי נציגי העם בכנסת ברוב מיוחס
אפשר לצום, אפשר להתעטף בטלית, אפשר לומר "על חטא", אבל יש דלת אחת שהקב"ה, כביכול, מסר את המפתח שלה לאדם אחר. פגעת בו? לך אליו, פייס אותו ובקש את מחילתו, אין קיצורי דרך
כשאותם קמפיינרים שפעלו להכשיר ממשלה של נתניהו עם עבאס קובעים היום שזאת בגידה במדינה, זה משום שנגמרה להם הבושה בגוף. תהיו בטוחים שאם לא תהיה לנתניהו ברירה אלא להקים ממשלה עם עבאס - הוא יקים
גדי איזנקוט הוריד השבוע את הכפפות והבהיר: "מי שבונה להיות ראש ממשלה עם שמונה מנדטים לא מבין מה קרה במדינה". מאחורי המתקפה על בנט וליברמן מסתתרת אסטרטגיה ברורה - להפוך למפלגה הגדולה בגוש. אלא שהדרך לשם עוברת דווקא דרך המנדטים של השותפים שלו
אם בכלל הייתה שאלה על מה הבחירות, הגיח משום מקום נז"א הבזוי - וענה עליה בצורה חותכת. ככל שוינטר יפתיע ויצליח להביא קולות ימניים שמקננים בשמאל - נתניהו ישקול לבטל את "החוזה הפוליטי" שהוציא על מפלגתו. גם איזנקוט בלחץ מווינטר, שעשוי לאחד כוחות עם ליברמן
ההפגנות נגד "ההפיכה המשטרית" לא נותרו בזירה הפוליטית-משפטית, אלא זלגו ואיימו על כשירות צה"ל. בכך, הופנה הזרקור לסוגיה רחבה: מי מחזיק בהגה, וכיצד ניתן לפתור את המשבר החוקתי בלי לשחזר את כישלון העבר - שלווה בהתנהלות יהירה של יוזמי הרפורמה ובהצעות קיצוניות
מאז שהמשטרה הודיעה בינואר כי החקירה הסתיימה, התיק ממתין בפרקליטות לחוות דעת של המוסד. החשודים טרם זומנו לשימוע, ובמערכת המשפט חוששים שהעיכוב בהחלטה יימשך עד לאחר הבחירות
הם יצאו להגן על המדינה ולהציל חטופים, אך חזרו שבורים מפקודות שמכרסמות בהם מבפנים. שואלים למה הם נשארים אנונימיים? כי המערכת ששלחה אותם מאיימת לרמוס כל מי שמדבר, כדי להגן על הקצינים והפוליטיקאים, לא על צה"ל. הגיע הזמן להקשיב להם
שר הביטחון מיהר לנכס לעצמו את החיסול המוצלח - ועל הדרך השתלח עוד קצת ביוצרי נז"א. זה התברר כגול עצמי כפול - ולא תאמינו מי פוצץ את הבלון
שוב מוגשות עתירות לפסילת מועמדים, שוב ועדת הבחירות תצביע לפי פוזיציה ושוב בג"ץ יזכיר לכולם שסעיף 7א דורש ראיות של ממש ולא כותרות בעיתון. הגיע הזמן להיפטר מהריטואל
